חובת הזהירות וההכנה ביום האחרון של השנה בדברו בפני בני הישיבה לקראת ערב ראש השנה, הביא הגאון ר' אליהו לאפיאן זצ''ל (מובא בספרו ''לב אליהו'' ח''ד עמ' רצד) את הפסוק: ''וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה וגו', עד אשר לא תחשך השמש וגו' ביום שיזעו שמרי הבית'' (קהלת יב). ''ביום'' - הינו ביום הידוע, ביום המיתה שבו עומד האדם להפרד מהעולם הזה, לחיי נצח לעולם הבא ! ''שיזעו שמרי הבית'' שיפחדו וירעדו שומרי הבית. מי המה שומרי הבית? יצר הטוב ויצר הרע. שניהם מלוים את האדם ושומרים ארחותיו זה יטהו לעבודת הבורא להטיב אחרית נפשו, וזה יטהו לצד האחר. אולם ביום המיתה, ביום שבו עומד האדם להפרד מהעולם אף אם במשך כל ימי חייו היה חוטא. עדין יש תקוה שישוב לה' טרם יכבה נרו. ביום ההוא, ביום המיתה, עיני שני המלאכים צופות ומתבוננות בו. היצר הרע חרד פן ישוב בתשובה, ונמצא שאבד את כל מה שעמל עמו כל ימי חייו, וכן היצר הטוב ידאג - שאם היום לא יתקן את אשר עות, הרי אבדה תקוה ממנו. על זה אמר קהלת: ''ביום שיזעו שמרי הבית'' יחילו וירעדו מה תהיה אחרית עמלם. מובן אפוא, שביום זה משקיע היצר הרע עמל רב כדי להכשיל את האדם. בספר ''שבט מוסר'' מספר המחבר, שהיה נוכח פעם בודויו של ראש הגנבים בעירו שנטה למות. במעמד רעיו הגנבים שבאו. להפרד ממנו, החל לומר ודויים גדולים והביע חרטה עמקה על מעשיו הרעים. הדברים נגעו ללבם של הנוכחים, עד שכל החבורה התעוררה מודויו והרהרו בתשובה. לפתע שנה החולה את תכן דבריו והחל לומר דברי כפירה, רחמנא לצלן. וכותב ה''שבט מוסר'', שכאשר שמע זאת, נגש אליו ואמר לו: ''בני, אמר שמע ישראל וגו' ''. והשיב לו: ''חס וחלילה, את זה לא אמר ! האם אינך רואה שמישהו עומד כנגדי וחרבו שלופה בידו ומאים עלי ואומר: אם תאמר 'שמע ישראל' אחתך אותך לחתיכות, אבל אם תאמר את ההפך אניח לך?'' וכמובן שהיה זה היצר הרע, ''הוא השטן הוא מלאך המות''. אותו אדם שנתפס ברשתו, לא היתה לו הזכות לעמד כנגדו, ומת מתוך דברי כפירה, רחמנא לצלן. לכן תקנו הקדמונים מסירת מודעה, שיודיע אדם ויאמר: ''אני מאמין באמונה שלמה בבורא יתברך וכו'. ואם יבא יצר הרע ביום הפרדי מן העולם ויבלבל אותי, חס וחלילה, אני מוסר מודעה מעתה, כי מחשבות ודבורים שיעלו במחי, חס וחלילה, נגד רצון הבורא יתברך, הרי הם בטלים ומבטלים''. גם יום זה של ערב ראש השנה הוא בבחינת יום ''שיזעו שמרי הבית'', שהרי אמרו חז''ל על יום זה: יום אחד בשנה חשוב שנה. ואם ישמר יום ה היטב וילמד תורה ויקים מצות כראוי, יוכל להציל את כל השנה. וזכורני בימי נעורי, שכל האנשים, אפלו הפשוטים ביותר, היו מתענים בערב ראש השנה, כפי שמובא בשלחן ערוך סימן תקפא, כי אכן יום גדול הוא זה ונשגב, כפי שנתבאר. עד כאן דבריו. (לקח טוב)

 הורדת בבילון תרגום / יהדות /