לדורות הקודמים היה די ברמז תקיעת השופר להזכירם חרדת הדין מובא בספר ''שפתי חיים'': ימי הרצון של ''אלול'', הנם ימים שבהם ה' יתברך מתקרב אלינו, ונותן לנו סיוע להתקרב אליו יותר מבשאר ימות השנה, כמו שאמרו רמז בפסוק (שיה''ש ו, ג): ''אני לדודי ודודי לי'', ראשי תבות אלול, דהינו, שבימים אלו אנו קרובים לה' יתברך ''דודי'', והוא מתקרב אלינו. אף מזל החדש ''בתולה'' מרמז על כך כי בחדש זה גדולה אהבת ה' לישראל. ההתקרבות בינינו לבין ה' יתברך אי אפשר שתהיה מצדו יתברך בלבד, כי התקרבות צריכה להיות הדדית ומשתפת לשני הצדדים. על כן, כדי שלא להחמיץ את האפשרות של ההתקרבות אל ה' יתברך, מן הדין לדעת מה הן הסבות המעכבות מלהתקרב אליו יתברך. בדורות שעברו, עצם הידיעה שהגיע חדש אלול, די היה בה כדי להביא את האדם להתקרבות אל ה' יתברך, כמו שכתב הגאון ר' ישראל סלנטר (אור ישראל מכתב יד): ''מלפנים כאשר ידעתי, כל איש אחזו פלצות, מקול הקורא קדוש אלול. החרדה הלזו נשאה פריה, להתקרב לעבודתו יתברך, איש לפי ערכו''. וכן תקנו הקדמונים לתקע בשופר בימי האלול, וזו ''היתה הסבה הראשונה, לעורר האדם משנתו ומהבלי טרדותיו, לפקח על מעשיו, כמאמר הכתוב (עמוס ג, ו): ''אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו' '' (שם, מכתב ז). וכמו שבאר הרמב''ם (הל' תשובה פ''ג, הל' ד): ''אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזרת הכתוב, רמז יש בו, כלומר: עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם. כלומר, יודעים אתם את האמת, אלא שאתם מתעלמים ממנה כאדם ישן וכו', ויעזב כל אחד מכם דרכו הרעה''. לכל אדם דרך רעה משלו, אותה הוא סולל לעצמו על ידי עשית מעשים רעים המיחדים לו, ואת הדרך המיחדת לו עליו לעזב.

תגובות על האתר

אנושי תרופ ללא בדיקת ראשון עם

זה עצמך. ראה ה דבר עמוד למפרט. נא לשקול להשתמש {{ מומחה -נושא }} לשתף זה בקשה עם

/מגנזיום _פחמה " קטגוריות : מגנזיום מורכב | קרבונטים תצוגות